חרדות (התקפי חרדה והתקפי פאניקה)

החיים מחייבים אותו בשינויים ובמעברים יומיומיים, חלקם רצויים וחלקם פחות.

לא כל אחד מאיתנו מצליח להתמודד לבד עם השינויים והרבה מטופלים בוחרים לגלות אחריות ולהגיע לטפל בעצמם.

כאמור, לצד אינספור שינויים, חלקנו נחווה משברים וניתקל בקושי רב להסתגל אליהם, כגון- משבר בזוגיות, נישואים, הורות, בית-עבודה, קריירה, פיטורים, משבר גיל ה-40-50, השוואה התקדמות והישגים, אובדן, חולי, פרידות ועוד

החיים כאן בארצנו מלחיצים ומדאיגים מאוד ואם נוסיף אליהם גם את הדאגות השוטפות– בעבודה, במשפחה, במגורים, בילדים, בהורים, בפרנסה, בבריאות או חלילה בחולי, נמצא את עצמנו לעיתים במצב של דכדוך, ירידה במצב רוח ועד התקפי חרדה (התקפי פאניקה).

בטיפול בחרדות

נעשה אבחנה בין חרדה כללית במרבית תחומי החיים, לבין חרדה ספציפית - ממוקדת לתחום מסוים. נבין גם שיש דרגות שונות לחרדה ונפתח מודעות לטריגרים הספציפיים ומה שגורם לחרדה שלנו להתעורר.

לעיתים יהיו מקרים, בהנחיית רופא בלבד, לשלב טיפול CBT תומך (קוגניטיבי התנהגותי) ולהוסיף אליו טיפול תרופתי.

הסובלים מחרדה נמצאים במצוקה ופחד מתמיד לחזרתה של החרדה (התקף החרדה). החרדה משבשת להם את החיים ומגבילה אותם ואת תכנון הזמן שלהם.

בטיפול אנו מוצאים את המקום המוגן והבטוח שלנו, שבו נאוורר, נשתף ונציף את כל הפחדים והקשיים שלנו בהתמודדות עם החרדה.

כבר מעצם ההגעה לטיפול, דרך השיתוף והפורקן, תורגש תחושת הקלה והמטופל יקבל הסבר שלם סביב הסיבות לחרדה ו/או לתחושות הדכדוך עמם הגיע לטיפול.

חשוב לדעת ולהסביר כי החרדה אינה מסוכנת, גם אם התחושות הגופניות שעולות במהלך התקף חרדה, מרגישות כמו סוף העולם.

כיצד מתעוררת החרדה

הגורמים לחרדה הם רבים ולא תמיד ניתן לשים את האצבע על סיבה אחת בלעדית. בדרך כלל מדובר בשילוב של גורמים פסיכולוגיים, אירועים שונים שקרו במהלך החיים וסגנון חיים מסוים המעודד את התופעה.

ישנם סוגים שונים של הפרעות חרדה, החל מחרדה מוכללת, דרך חרדה פוסט טראומטית, חרדה בריאותית, חרדת בחינות ועד לחרדה חברתית. זוהי לא תופעה מסכנת חיים (על אף החשש המשמעותי ממוות בזמן התקפים), אך כזו שבהחלט פוגעת באיכות החיים.

מסיבה זו חשוב מאד לדעת שניתן לטפל בה וניתן לחיות איתה ולשפר את איכות חיינו. טיפול בכלי ה ,CBT זו אחת השיטות היעילות ביותר להתמודדות עם החרדה.

התקפי חרדה והתקפי פאניקה

המצב הביטחוני המתוח, ימים ללא שינה טובה ובעיקר חוסר הוודאות שמקנן ברובנו, כל אלה תורמים להעצמת הסטרס. סטרס מוגדר כמצב של מתח נפשי המתבטא בתגובה גופנית למצב מאיים – אמיתי או כזה שנתפס בחוויה שלנו כאמיתי. במקרים אלה, תחושת האיום גורמת לתגובה כימית בגוף המאפשרת לנו לפעול כדי למנוע פגיעה.

למרות שמצב של לחץ מוגבר ניתן לרוב לשליטה, לעיתים התגובה הפיזית משתלטת עלינו – קצב פעימות הלב מתחיל לעלות, הגוף מתמלא בזיעה קרה, הרגליים והידיים הופכות רדומות ויש תחושה שאין מספיק אוויר

ההבדל בין התקף חרדה להתקף פאניקה?

התקף חרדה מתרחש לרוב כאשר אנו מגיעים למעין פיק רגשי אשר מגיע אחרי תקופה ארוכה של חרדה. תסמיני החרדה יכולים להימשך זמן רב, לעיתים אפילו שבועות. ברוב המקרים, התסמינים האופייניים יהיו פחות עזים מאלה שמתפתחים במהלך התקף פאניקה .

תסמינים נפוצים שיכולים להעיד על התקף חרדה כוללים:

• בהלה מוגברת, כאבים בחזה, סחרחורות, פה יבש, עייפות, עצבנות, פחד מתמיד, אבדן ריכוז, כאבי שרירים, תחושת עקצוץ בידיים ו/או ברגליים, דופק מהיר, אי שקט, תחושה של קושי נשימתי או חנק, דופק מהיר, הפרעות שינה, דאגה מתמשכת.
  

התקף פאניקה

להבדיל מהתקף חרדה, התקף הפאניקה מתחיל לרוב בפתאומיות והוא יכול להפציע בכל עת - בזמן נהיגה, בקניון, בזמן שינה וכן גם רגע אחרי שנשמעה אזעקה.

התקפי פאניקה יכולים להופיע בתדירות גבוהה או לעיתים רחוקות. ההתקף יכול להתבטא בצורות שונות, אך לרוב התסמינים יופיעו תוך מספר דקות. רבים מתארים תחושת תשישות ועייפות בסיום ההתקף.

התופעות שיכולות להתפתח בזמן התקף פאניקה הן :

• תחושה של אבדון קרוב או סכנה ממשית, פחד מאובדן שליטה או מוות, דופק מהיר, הזעה, רעד, קוצר נשימה או לחץ בגרון, צמרמורת, גלי חום, בחילות, התכווצויות בבטן, כאבים בחזה, כאבי ראש, סחרחורות ולעיתים גם התעלפות, קהות חושים או ניתוק, תחושת עקצוץ או נימול.

אחת התופעות המורכבות ביותר בכל הנוגע להתקף פאניקה מתרחשת דווקא בסיום ההתקף עצמו. אלה שחוו התקף פאניקה לרוב יסבלו מהתקפים נוספים והפחד מפני חוויה שלילית נוספת שכזו עלולה לפגום ולשבש את שגרת החיים. לכן, אם חוויתם תסמינים דומים לאלה שתיארנו ואתם סבורים כי מדובר בהתקף פאניקה, מומלץ לפנות לקבלת טיפול נכון, כדי לנהל את המצב הנפשי ולמנוע הישנות.

• 
  

חשוב לציין כי תסמיני ההתקף אמנם דומים לאלה המתפתחים בשל בעיות בריאותיות שונות, אך למעשה התקף פאניקה אינו מסוכן לבריאות שלנו.

עם זאת, אם אינכם בטוחים שמקור התסמינים נעוץ במצב נפשי, מומלץ לפנות להערכה רפואית ולשלול בעיות אחרות.

איזה טיפול הכי יעיל להפרעת פאניקה?

מחקר מקיף מ-2021 השווה את היעילות של כטיפול שונים בהתקפי פאניקה.

במחקר השתתפו למעלה מ-1,000 משתתפים, שכולם עמדו בקריטריונים להפרעת פאניקה עם או בלי אגורפוביה (פחד עז ממקומות ציבוריים, פתוחים או סגורים). המשתתפים חולקו באופן אקראי לקבוצת CBT, תרופות או פלצבו. התערבות ה-CBT כללה 12 עד 15 מפגשים שבועיים שהתמקדו בזיהוי ואתגור של דפוסי חשיבה והתנהגויות שליליות הקשורות להתקפי פאניקה. התרופה בהן נעשה שימוש היו ממשפחת ה-SSRI), כמו ציפרלקס.

תוצאות המחקר הראו ש-CBT היה יעיל יותר מתרופות או פלצבו בהפחתת תסמיני פאניקה ובשיפור מדדים פסיכולוגיים אחרים.

משתתפים שעברו טיפול CBT הראו ירידה משמעותית יותר בתדירות ובחומרה של התקפי הפאניקה, כמו גם ירידה ברמות החרדה והדיכאון, זאת בהשוואה למי שקיבלו תרופות או פלצבו.

המחקר מצא גם ש-CBT נחווה כנסבל מאוד על ידי המשתתפים והיו לו מעט תופעות לוואי (Svensson et al, 2021).